בכל תרבות כמעט אפשר למצוא הליך להסרת שיער : לפעמים בהקשר החיובי- מסיבות אופנה או דת, ולפעמים בהקשר שלילי של ענישה, למשל. השיטות להסרת השיער היו מגוונות, אך הגילוח, השיטה העתיקה ביותר, הנפוצה ביותר גם היום, היה תמיד הנפוץ ביותר הנפוץ ביותר מביניהן.
בחברה המערבית הסיבה לגילוח היא חברתית: רוב הגברים המערביים מגלחים את זקנם ואת שפמם. לאחרונה נפוץ אצל הגברים גם המנהג לגלח את שיער הראש, בעיקר כדי להסתיר התקרחות חלקית. לעומת זאת במדינות המזרח ובחלק ממדינות המזרח הרחוק גילוח אינו מקובל, וגידול שיער פרא בצורת "דרדלוס" (ראסטות) הוא מנהג נפוץ.
<
strong>נשים רבות בעולם המערבי מסירות שיער מרוב חלקי גופן, מלבד הראש. השיטות לכך הן שונות ומגוונות, ובהתאם לשיטה- גם התדירות של הסרת השיער. בכל אופן, האידיאל הנשי המערבי הוא אישה "חלקה" ברוב חלקי גופה: רגליים חלקות, בית שחי חלק, לפעמים גם אזורים אינטימיים חלקים, גבות מסודרות בקפידה ושיער ראש שופע. את זאת מכתיבה לנו האופנה, ומי היא זאת אשר תעז לעמוד נגדה? גילוח ראש מסמל לעיתים השתייכות לארגון חברתי , כדוגמת הניאו-נאצים באירופה, או התרבות הפנקיסטית באנגליה. הסרת שיער הראש, הפנים או חלקי גוף מסוימים עשויה להיות חלק מטכס מעבר- כמו, למשל, קבלה למסדרי נזירות שונים, ליחידות צבאיות או למוסדות שיקום. לעיתים קרובות משמשת הסרת השיער כעדות לקבלת אדם לקבוצה, או למעמד חברתי מסוים. גם ביהדות נודעת משמעות להסרת השיער: יהודים דתיים נוהגים לא לספר את שיער הראש של בניהם עד גיל 3, ובגיל זה מלווה התספורת הראשונה בטכס המסמל את מעבר הבן ממעמד של תינוק למעמד של ילד המסוגל להתחיל ללמוד לימודים בסיסיים. הפאות, החלק הלא מגולח של שיער הראש, מעיד על היותו של הילד (וגם המבוגר לאחר מכן) יהודי. התורה מצווה על אדם הלוקה בצרעת לגלח את כל שיער גופו, כולל שיער ראשו. אמנם מעשה זה מפחית את סכנת ההדבקה ומזרז את הריפוי, אך בעיקר הוא מסמל את נידויו של המצורע מן הקהילה, עד להחלמתו. יהודים דתיים אינם מתגלחים, בדרך כלל, בעזרת סכין. בתקופה שהייתה נהוגה נזירות ביהדות נאסר להסתפר או להתגלח. איסור זה קיים עד היום בתקופות של אבל פרטי או אבל ציבורי. גילוח ראש הוא דבר מקובל גם בדתות אחרות: בנצרות, למשל, או בדת הבודהיסטית, בה הנזירים מגלחים את שיער ראשם. לעומת זאת בדתות אחרות, כגון בדת הבהאית והסיקית, חל איסור חמור על הסרת שיער מכל מקום בגוף. את שיער ראשם הארוך שומרים המאמינים בדתות אלה בתוך טורבן. בארצות ערב מתבצע לפעמים גילוח שפם וזקן כדי להשפיל אסירים. באירן חל איסור חמור על הסרת שיער מן הגבות. באוגוסט 2007 נסגרו בטהרן מספר מספרות אשר עסקו בסידור גבות (!). ברוב הצבאות של ארצות המערב נהוג להקפיד על תספורת קצרה ועל גילוח יסודי של שיער הפנים. הדבר מונע הצטברות כינים ופשפשים, נקי יותר ומונע בעיות בחבישת ציוד ראש (קסדות, כוונות ראש, ציוד ראיית לילה). גילוח הפנים הוא גורם של משמעת טקטית של קבלת החייל למסדר צבאי. התספורת היא שלב רשמי בשרשרת החיול. בצה"ל מותר לחיילים המשתייכים לעדות דתיות מסוימות האוסרות גילוח להשאיר זקן קצר, באישור מפקדיהם. לגילוח שיער הגוף והראש יש, אם כן, משמעות דתית, אופנתית וחברתית רבה. אחרי הכל, הרי השיער הוא "פריט" בולט מאד במראה גופנו. במשך הזמן נוצרו שיטות רבות להסרת שיער, חלקן לטווחי זמן משתנים וחלקן- באופן קבוע. מסביב לכך פועלים ממציאי מכשירים שונים,מכוני יופי ומכונים להסרת שיער. האפשרויות רבות, ולכל אחד ואחת יש אפשרות לבחור את הדרך המתאימה והנוחה לו ביותר.
בחברה המערבית הסיבה לגילוח היא חברתית: רוב הגברים המערביים מגלחים את זקנם ואת שפמם. לאחרונה נפוץ אצל הגברים גם המנהג לגלח את שיער הראש, בעיקר כדי להסתיר התקרחות חלקית. לעומת זאת במדינות המזרח ובחלק ממדינות המזרח הרחוק גילוח אינו מקובל, וגידול שיער פרא בצורת "דרדלוס" (ראסטות) הוא מנהג נפוץ.
<
strong>נשים רבות בעולם המערבי מסירות שיער מרוב חלקי גופן, מלבד הראש. השיטות לכך הן שונות ומגוונות, ובהתאם לשיטה- גם התדירות של הסרת השיער. בכל אופן, האידיאל הנשי המערבי הוא אישה "חלקה" ברוב חלקי גופה: רגליים חלקות, בית שחי חלק, לפעמים גם אזורים אינטימיים חלקים, גבות מסודרות בקפידה ושיער ראש שופע. את זאת מכתיבה לנו האופנה, ומי היא זאת אשר תעז לעמוד נגדה? גילוח ראש מסמל לעיתים השתייכות לארגון חברתי , כדוגמת הניאו-נאצים באירופה, או התרבות הפנקיסטית באנגליה. הסרת שיער הראש, הפנים או חלקי גוף מסוימים עשויה להיות חלק מטכס מעבר- כמו, למשל, קבלה למסדרי נזירות שונים, ליחידות צבאיות או למוסדות שיקום. לעיתים קרובות משמשת הסרת השיער כעדות לקבלת אדם לקבוצה, או למעמד חברתי מסוים. גם ביהדות נודעת משמעות להסרת השיער: יהודים דתיים נוהגים לא לספר את שיער הראש של בניהם עד גיל 3, ובגיל זה מלווה התספורת הראשונה בטכס המסמל את מעבר הבן ממעמד של תינוק למעמד של ילד המסוגל להתחיל ללמוד לימודים בסיסיים. הפאות, החלק הלא מגולח של שיער הראש, מעיד על היותו של הילד (וגם המבוגר לאחר מכן) יהודי. התורה מצווה על אדם הלוקה בצרעת לגלח את כל שיער גופו, כולל שיער ראשו. אמנם מעשה זה מפחית את סכנת ההדבקה ומזרז את הריפוי, אך בעיקר הוא מסמל את נידויו של המצורע מן הקהילה, עד להחלמתו. יהודים דתיים אינם מתגלחים, בדרך כלל, בעזרת סכין. בתקופה שהייתה נהוגה נזירות ביהדות נאסר להסתפר או להתגלח. איסור זה קיים עד היום בתקופות של אבל פרטי או אבל ציבורי. גילוח ראש הוא דבר מקובל גם בדתות אחרות: בנצרות, למשל, או בדת הבודהיסטית, בה הנזירים מגלחים את שיער ראשם. לעומת זאת בדתות אחרות, כגון בדת הבהאית והסיקית, חל איסור חמור על הסרת שיער מכל מקום בגוף. את שיער ראשם הארוך שומרים המאמינים בדתות אלה בתוך טורבן. בארצות ערב מתבצע לפעמים גילוח שפם וזקן כדי להשפיל אסירים. באירן חל איסור חמור על הסרת שיער מן הגבות. באוגוסט 2007 נסגרו בטהרן מספר מספרות אשר עסקו בסידור גבות (!). ברוב הצבאות של ארצות המערב נהוג להקפיד על תספורת קצרה ועל גילוח יסודי של שיער הפנים. הדבר מונע הצטברות כינים ופשפשים, נקי יותר ומונע בעיות בחבישת ציוד ראש (קסדות, כוונות ראש, ציוד ראיית לילה). גילוח הפנים הוא גורם של משמעת טקטית של קבלת החייל למסדר צבאי. התספורת היא שלב רשמי בשרשרת החיול. בצה"ל מותר לחיילים המשתייכים לעדות דתיות מסוימות האוסרות גילוח להשאיר זקן קצר, באישור מפקדיהם. לגילוח שיער הגוף והראש יש, אם כן, משמעות דתית, אופנתית וחברתית רבה. אחרי הכל, הרי השיער הוא "פריט" בולט מאד במראה גופנו. במשך הזמן נוצרו שיטות רבות להסרת שיער, חלקן לטווחי זמן משתנים וחלקן- באופן קבוע. מסביב לכך פועלים ממציאי מכשירים שונים,מכוני יופי ומכונים להסרת שיער. האפשרויות רבות, ולכל אחד ואחת יש אפשרות לבחור את הדרך המתאימה והנוחה לו ביותר.
